ויהי בימי נהתניהו הוא נהנתניהו הציוני המאשר את גיוס בני הישיבה לצבא השמד והזנות המולך מאוגוסט ועד ’פוטש’, שרה ומאה ועשרים אנשי מדינה: בימים ההם בשבת המלך נהנתניהו על כסא מלכותו אשר במטבח הדירה: עשה משתה לכל שריו ועבדיו בדבר חיל פרס ומדי הסנטורים ושרי המדינות לפניו: בהראותו את עובש כבוד דירתו ואת יקר תפארת גלידתו ימים רבים שמונים ומעט יום: ובמלאות הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בחורבן הדירה למגדול ועד קטן משתה עיתונאים בחצר גינת ביתן המלך:
אחר הדברים האלה גידל המלך נהנתניהו את יהיר בן טומי האגדי צורר החרדים וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים ליהיר המושחת כי כן ציווה לו המלך ורק אנשי הגה"צ מרן ר’ שמואל שליט"א לא יכרעו ולא ישתחוו: וירא יהיר כי אינם כורעים ומשתחוים לו וימלא יהיר חמה על האנשי אמת צדיקי הדור תלמידי מרן גדול הדור מירושלים: ויבז בעיניו לשלוח יד בהם לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש יהיר צורר החרדים להשמיד את כל החרדים אפילו אנשי ב"ב אשר בכל מלכות נתניהו עם משמשיהם:
ויאמר יהיר למלך נהנתניהו ישנו חבורת חרדים מפלגת עץ המקושרים להקב"ה מפוזר ומופרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם: אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול ואגנוב על ידי נערי האוצר להביא אל גנזי המלך: ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה ליהיר המשומד בן טומי האגדי צורר החרדים: ויאמר המלך ליהיר המושחת הכסף נתון לך בבנק והעם לעשות בו כטוב בעיניך:
ויקראו סופרי המלך ויכתב כל אשר ציווה יהיר ימ"ה ונשלוח ספרים ביד הרצים אל הציונים מכל מדינות המלך להשמיץ לארוג ולגייס את כל החרדים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז: הרצים יצאו דחופים בדבר המלך הכופר הציוני המסיונר והדת ניתנה בתיבת הדירה והמלך ויהיר הרשעים ישבו לשתות והעיר ירושלים נבוכה:
בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ’היתד’ דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך: וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על שי וציפי שני סריסי המלך משומרי הסף אשר בקשו לשלוח יד במלך נהנתניהו: ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר: ויאמר המלך מי בחצר ויהיר צורר עצמו והחרדים בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו:
ויבוא יהיר הרשע ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר יהיר השקרן בליבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני: ויאמר יהיר המשומד אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו: יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך ולימוזינה אשר רכב עליו המלך אם אשתו ואשר ניתן כתר מלכות בראשו: והרכיבוהו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו: ויאמר המלך ליהיר מהר קח את הלבוש ואת הרכב כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בככר השבת אל תפל דבר מכל אשר דברת:
ויהיר נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש: ויספר יהיר לאשתו ולכל אוהביו לדגל התורה ומרץ ואגודה ולשס ויהדות התורה והעם יחד ובית הגוים כולם הנותני לייקיו את כל אשר קרהו ויאמרו לו יועציו העמלקים הכופרים בד’ ית’ ובתורתו אם מזרע היהודים הזה אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה.
---------------------------------------------------- אין בין האמור לעיל לבין המציאות כמלא הנימה, זה רק פורים תורה. המקשר או המחבר בין הדברים לבין המציאות עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד ועליו ועל שכמותו נאמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ויהי רצון מלפני שומע קול בכיות שיהיו הרבה זכיות לכל אלו שמסרו נפשם על קידוש השם לא להתגייס.
ויהי בימי נהתניהו הוא נהנתניהו הציוני המאשר את גיוס בני הישיבה לצבא השמד והזנות המולך מאוגוסט ועד ’פוטש’, שרה ומאה ועשרים אנשי מדינה: בימים ההם בשבת המלך נהנתניהו על כסא מלכותו אשר במטבח הדירה: עשה משתה לכל שריו ועבדיו בדבר חיל פרס ומדי הסנטורים ושרי המדינות לפניו: בהראותו את עובש כבוד דירתו ואת יקר תפארת גלידתו ימים רבים שמונים ומעט יום: ובמלאות הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בחורבן הדירה למגדול ועד קטן משתה עיתונאים בחצר גינת ביתן המלך:
ReplyDeleteאחר הדברים האלה גידל המלך נהנתניהו את יהיר בן טומי האגדי צורר החרדים וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר איתו: וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כורעים ומשתחווים ליהיר המושחת כי כן ציווה לו המלך ורק אנשי הגה"צ מרן ר’ שמואל שליט"א לא יכרעו ולא ישתחוו: וירא יהיר כי אינם כורעים ומשתחוים לו וימלא יהיר חמה על האנשי אמת צדיקי הדור תלמידי מרן גדול הדור מירושלים: ויבז בעיניו לשלוח יד בהם לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש יהיר צורר החרדים להשמיד את כל החרדים אפילו אנשי ב"ב אשר בכל מלכות נתניהו עם משמשיהם:
ויאמר יהיר למלך נהנתניהו ישנו חבורת חרדים מפלגת עץ המקושרים להקב"ה מפוזר ומופרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים ולמלך אין שווה להניחם: אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים כיכר כסף אשקול ואגנוב על ידי נערי האוצר להביא אל גנזי המלך: ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה ליהיר המשומד בן טומי האגדי צורר החרדים: ויאמר המלך ליהיר המושחת הכסף נתון לך בבנק והעם לעשות בו כטוב בעיניך:
ויקראו סופרי המלך ויכתב כל אשר ציווה יהיר ימ"ה ונשלוח ספרים ביד הרצים אל הציונים מכל מדינות המלך להשמיץ לארוג ולגייס את כל החרדים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד ושללם לבוז: הרצים יצאו דחופים בדבר המלך הכופר הציוני המסיונר והדת ניתנה בתיבת הדירה והמלך ויהיר הרשעים ישבו לשתות והעיר ירושלים נבוכה:
בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ’היתד’ דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך: וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על שי וציפי שני סריסי המלך משומרי הסף אשר בקשו לשלוח יד במלך נהנתניהו: ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר: ויאמר המלך מי בחצר ויהיר צורר עצמו והחרדים בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו:
ויבוא יהיר הרשע ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר יהיר השקרן בליבו למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני: ויאמר יהיר המשומד אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו: יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך ולימוזינה אשר רכב עליו המלך אם אשתו ואשר ניתן כתר מלכות בראשו: והרכיבוהו ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו: ויאמר המלך ליהיר מהר קח את הלבוש ואת הרכב כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בככר השבת אל תפל דבר מכל אשר דברת:
ויהיר נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש: ויספר יהיר לאשתו ולכל אוהביו לדגל התורה ומרץ ואגודה ולשס ויהדות התורה והעם יחד ובית הגוים כולם הנותני לייקיו את כל אשר קרהו ויאמרו לו יועציו העמלקים הכופרים בד’ ית’ ובתורתו אם מזרע היהודים הזה אשר החילות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תיפול לפניו אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה.
----------------------------------------------------
אין בין האמור לעיל לבין המציאות כמלא הנימה, זה רק פורים תורה. המקשר או המחבר בין הדברים לבין המציאות עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד ועליו ועל שכמותו נאמר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. ויהי רצון מלפני שומע קול בכיות שיהיו הרבה זכיות לכל אלו שמסרו נפשם על קידוש השם לא להתגייס.